אבל כבד ירד על ישיבת כרם ביבנה עם פטירתו של הגאון רבי אפרים רובינשטיין זצוק"ל, מדמויותיה הבולטות של הישיבה, שהקדיש עשרות שנים מחייו להרבצת תורה, להעמדת תלמידים, להקפדה על קלה כבחמורה ולמעשי חסד שנעשו לא פעם הרחק מעיני הציבור.
במעמד ההספדים שנערך בישיבה התכנסו רבנים, תלמידים, בוגרים ובני משפחה כדי להיפרד ממי שהיה עבור רבים מהם הרבה מעבר לרב ופוסק הלכה. בזה אחר זה עלו המספידים ושיתפו בסיפורים אישיים, בזיכרונות ובעדויות ששרטטו דמות יוצאת דופן של תלמיד חכם, איש הלכה ואדם שדאג לכל יהודי.
"השמיים ניצחו" | המסר שקיבל הרב הראשי
אחד הרגעים המרגשים במעמד נרשם במהלך הספדו של הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן בר שליט"א, שסיפר על הרגע שבו התבשר במוצאי השבת על פטירתו של הרב רובינשטיין.
"אני רואה הודעה בטלפון מאשתי", סיפר הרב בר, "שולחת הודעה: 'השמיים ניצחו'".
הרב הראשי הסביר כי שתי המילים הללו מבטאות את התחושה הקשה שליוותה את מכריו ותלמידיו של הנפטר: "השמיים ניצחו, כולם רצו אותו, את האיש השלם המושלם".
בדבריו תיאר הרב בר את השילוב הנדיר שאפיין את הרב רובינשטיין: מצד אחד, דקדוק מופלג בהלכה ויראת שמיים עמוקה, ומצד שני, רגישות אנושית יוצאת דופן ודאגה בלתי פוסקת לזולת.
הרב סיפר על ביתו של הרב רובינשטיין, שהיה פתוח בפני תלמידים ובחורים שלא מצאו מקום לשהות בו. לצד האחריות על ענייני הכשרות וההלכה בישיבה, הוא מצא תמיד זמן להקשיב, לסייע ולעזור לכל מי שנזקק לכך.
האיש שהפך את ההלכה לסמל של כרם ביבנה
ראש הישיבה, הגאון רבי מרדכי גרינברג שליט"א, עמד בדבריו על תרומתו העצומה של הרב רובינשטיין לעיצוב דרכה ההלכתית של הישיבה.
הרב גרינברג סיפר כי כבר בשנת תשנ"ה הטיל עליו את האחריות לענייני ההלכה והכשרות בישיבה, לרבות בירור שאלות הלכתיות מורכבות שהופנו לגדולי הפוסקים, ובהם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
"הוא הפך את ההלכה לאחד מהסמלים החשובים של הישיבה", העיד הרב גרינברג.
לדבריו, השפעתו של הרב רובינשטיין לא הסתכמה בין כותלי בית המדרש. תלמידי הישיבה נשאו עמם את ההקפדה ההלכתית גם לאחר שעזבו את הישיבה, ובפרט במהלך שירותם הצבאי, שם ניכרה דקדקנותם בשמירת המצוות.
גם ראש הישיבה, הרב גבריאל סרף, וראש בית המדרש להלכה, הרב יוסף כטבי, העלו על נס את דמותו התורנית. בדברי ההספד תואר הרב רובינשטיין כמי שהתורה הייתה מרכז חייו, עד שגם בתקופות הקשות שבהן אושפז בבית החולים, המשיך לעסוק בלימוד כשספר המשנה ברורה לפניו.
מדוע סירב לשבת במזרח?
אחד הסיפורים המיוחדים שנשמעו במעמד נגע דווקא למקום שבו בחר הרב רובינשטיין לשבת בבית המדרש.
הרב אהרון פרידמן סיפר כי כאשר ביקשו מהרב לעבור ולשבת במקום מכובד יותר, במזרח בית המדרש, הוא סירב בנימוק שהותיר רושם עמוק על שומעיו.
"אם אני אשב למעלה, בחורים אולי לא ירגישו נעים לבוא אליי לשאול אותי שאלות. איפה שאני יושב, ככה יבואו לשאול יותר".
הסיפור הקטן המחיש את תפיסת עולמו: הכבוד והמעמד לא העסיקו אותו. העיקר מבחינתו היה להישאר נגיש לכל בחור, לכל תלמיד ולכל אדם המבקש לברר שאלה בהלכה.
בהספדים הובאה גם עדות מיוחדת בשם הרבנית, שלפיה במשך שנות נישואיהם הקפיד הרב הקפדה יוצאת דופן על שמירת הלשון, נמנע מלדבר לשון הרע ורכילות ולא היה מוכן לשמוע דברים שיש בהם פגיעה באחרים.
"אבא, כל חייך היו סביב התורה"
אולם אחד הרגעים הכואבים ביותר הגיע כאשר בנו, הרב מנחם רובינשטיין, ניגש להספיד את אביו.
בקול מלא געגועים תיאר הבן את אביו כאדם שלא ידע רגע אחד של בטלה. גם כשהמתין בתור לרופא, ואפילו בעת קניות בסופרמרקט, היה ספר לימוד בידו.
"כל חייך היו סביב התורה, לא עניין אותך שום דבר חוץ מזה", אמר הבן בכאב. "דקדקת בהלכה, לא היה קיים אצלך הבדל בין מצווה גדולה למצווה קטנה".
הבן שיתף גם בימים האחרונים לחייו של אביו, בייסורים שעבר ובאופן שבו קיבל אותם באמונה ובאהבה. לצד מצבו האישי, סיפר, המשיך אביו לדאוג לכלל ישראל ולחיילי צה"ל.
לקראת סיום דבריו פנה הבן ישירות אל אביו בבקשה מצמררת:
"אבא, תמיד חיזקת את כולם... עכשיו אתה הולך לשמיים, תתפלל שיהיה לנו סייעתא דשמיא לעבור את התקופה הקשה הזו".
מורשת של תורה, ענווה וחסד
לאורך מעמד ההספדים חזרה שוב ושוב אותה תמונה: תלמיד חכם שהקדיש את כל חייו לתורה, אך מעולם לא שכח את האדם העומד מולו.
רב שידע לעמוד על דקדוקה של הלכה, ובאותה שעה לפתוח את דלת ביתו לתלמיד שאין לו היכן לשהות. אדם שהיה יכול לשבת במזרח בית המדרש, אך העדיף להישאר במקום שבו ירגיש גם הבחור הצעיר ביותר בנוח לגשת אליו.
הרב אפרים רובינשטיין זצ"ל הותיר אחריו משפחה, תלמידים רבים ומורשת תורנית עמוקה שהוטמעה במשך עשרות שנים בישיבת כרם ביבנה.
בדברי ההספד עלתה התפילה כי זכותו תעמוד למשפחתו, לתלמידיו ולכלל ישראל, וכי הדרך שהנחיל תמשיך ללוות את הישיבה ואת בוגריה עוד שנים רבות.
צפו בתיעוד המלא של מעמד ההספדים בישיבת כרם ביבנה:
