האמת וזכות הציבור לדעת רשמו היום (ב', 3.8.2026) ניצחון מהדהד וחשוב בבית משפט השלום בראשון לציון. בפסק דין מנומק ונוקב, דחה השופט יניב ירמיהו את ניסיונם של הרב שלמה יהודה בארי, המכונה 'הינוקא', ורעייתו אודל, לרתום את מערכת המשפט כדי להשתיק את קמפיין החשיפה והביקורת שמנהל נגדם העובד הסוציאלי ופעיל הרשת ישראל פרידלס.
ההחלטה מקבעת מסר חד-משמעי: מי שבוחר לפעול בזירה הציבורית, לא יוכל להשתמש בצווי השתקה מהירים כדי לקבור ביקורת נוקשת וחשיפות על פועלו.
1. ביטול מוחלט של צו ההשתקה הדרקוני
במרכז פסק הדין עומדת החלטתו של השופט לבטל לחלוטין את הצו הארעי שניתן בשבוע שעבר במעמד צד אחד, אשר ביקש למנוע מפרידלס לפרסם מידע או להשמיע ביקורת מכל סוג שהוא.
בנוסף, בית המשפט זרק מכל המדרגות את הטענות שהופנו בנוגע לרעיית הרב, אודל בארי, ודחה את הבקשה בעניינה על הסף. השופט ציין כי מעבר לסרטון ישן מ-2025, פרידלס לא פנה אליה או הטריד אותה, והשיהוי הממושך בהגשת הבקשה מוכיח כי גם בני הזוג עצמם לא האמינו בזמן אמת שמדובר בסכנה כלשהי.
2. 'הינוקא' כדמות ציבורית | ביקורת חריפה היא זכות יסוד
פסק הדין מעניק גיבוי מלא לזכותו של פרידלס לשאוף לגילוי האמת ולחשוף מידע בפני הציבור:
חובת הספיגה של איש ציבור: בית המשפט קבע בצורה נחרצת כי הרב בארי, המציג את עצמו כדמות תורנית בעלת השפעה רחבה ואלפי מאמינים, הוא "איש ציבור" לכל דבר. כמי שפועל במרחב הציבורי, הוא מחויב לספוג ביקורת נוקשת, חריפה ואף פוגענית, ואין לו חסינות מביקורת זו.
חופש הביטוי מול ניצול הליכים: בית המשפט קבע כי חוק מניעת הטרדה מאיימת נועד אך ורק להגנה מפני איומים פיזיים ומעקבים, ולא נועד לשמש כלי לעקיפת דיני לשון הרע או כלהב להשתקת תחקירים וביקורת. השופט הבהיר כי פרסומיו של פרידלס – כולל הטענות על שינויי שמות המשפחה ("צוברי" מול "בארי") והכינויים הקשים – עוסקים כולם בנושאים בעלי עניין ציבורי מובהק.
קריסת טענות האיום: בית המשפט דחה את הניסיון לצייר את פרידלס כאדם אלים או מסוכן. נקבע כי אמירות העבר שהציגה החצר (כמו המטפורה "איקס על הנשק") הוגשו בצורה חלקית ומגמתית, התיישנו, ואין בהן שום אינדיקציה לסכנה פיזית קונקרטית מצידו של פרידלס.
3. הצו המצומצם וחיוב החצר בהוצאות
הניצחון המשפטי של פרידלס קיבל ביטוי מובהק גם בסעדים האופרטיביים:
הסכמה עקרונית בלבד: תחת הצו הגורף שבוטל, ניתנה התחייבות שפרידלס עצמו הסכים לה עוד במהלך הדיון – איסור על הסתה או איום גופני ישיר (דבר שפרידלס הבהיר מלכתחילה שאין לו שום כוונה לבצע), לצד דרישה לסמן תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית.
חיוב בהוצאות משפט: מכיוון שעמדתו של ישראל פרידלס התקבלה ברובה והסעד העיקרי שביקשה החצר נדחה, פסק השופט כי הרב שלמה יהודה בארי ורעייתו ישלמו מכיסם את הוצאות המשפט של פרידלס בסך 3,600 ש"ח.
ניצחון לאמת ולחופש הביטוי
הכרעת בית המשפט היא תזכורת חשובה לכך שהאמת וחופש הביטוי חזקים מכל ניסיון השתקה. פרידלס הוכיח כי עמידה איתנה על זכות הציבור לדעת, גם מול סוללות עורכי דין וחצרות חזקות, מניבה פרי.
אם בחצר 'הינוקא' מעוניינים להמשיך ולהתמודד עם הטענות והחשיפות של פרידלס, שופטי ישראל הבהירו להם את הדרך: לא עוד הליכי השתקה מהירים, אלא התמודדות גלויה בתביעת אזרחית, שם יידרשו להוכיח עובדה מול עובדה את האמת.
