ארבע שנים חלפו, והמחלוקת מסרבת להיעלם
יש מחלוקות שנולדות מתוך אירוע נקודתי, ויש מחלוקות שממשיכות ללוות את הזירה הציבורית במשך שנים. העימות בין הרב יצחק יוסף לבין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שייך, ככל הנראה, לסוג השני.
כבר בשנת 2022 תקף הרב יצחק יוסף את בן גביר בעקבות עלייתו להר הבית. מאז שב וחזר לנושא בהזדמנויות שונות, מתח ביקורת על העולים להר, הסתייג מהפוסקים המתירים את העלייה, ובחודשים האחרונים אף קרא שלא להצביע למועמדים העולים להר הבית.
בחודש ספטמבר האחרון, במהלך כינוס של ש"ס בעכו, שב הרב יצחק יוסף על התנגדותו הנחרצת לעלייה להר הבית, וקשר בין הסוגיה ההלכתית לבין שאלת ההצבעה בבחירות.
בין היתר אמר כי מי שעולה להר הבית, אסור לפי ההלכה להצביע לו. אף שלא הזכיר את בן גביר בשמו באותו חלק של הדברים, ההתבטאות הובנה כביקורת ישירה על השר, שנוהג לעלות להר הבית.
אלא שמתברר שהוויכוח הזה כבר עורר לפני ארבע שנים תגובה משמעותית מצד אחד מגדולי רבני הציבור הספרדי: מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל, ראש ישיבת כסא רחמים.
בתיעוד משיעורו השבועי בחודש יוני 2022, שחוזר כעת למרכז הדיון, נשמע הרב מאזוז מתייחס לאותה מחלוקת בדיוק. דבריו אינם תגובה לסערה הנוכחית, אך הם מציגים גישה שונה בשאלה העקרונית: האם מחלוקת הלכתית עם נבחר ציבור מצדיקה פסילה של התמיכה הפוליטית בו?
תמכתי בבן גביר, אבל לא בגלל שהוא עולה להר הבית
כבר בתחילת דבריו הבהיר הרב מאזוז כי תמיכתו בבן גביר לא נבעה מהסכמתו לעלייה להר הבית.
"אני תמכתי בו לא בגלל שהוא עולה להר הבית, חס וחלילה", אמר הרב.
בהמשך סיפר כי ביקש בעבר להימנע מעלייה להר הבית. במהלך הדברים הזכיר את ברוך מרזל, והבהיר כי גם כאשר הוא מתנגד למעשה מסוים, אין פירוש הדבר שהוא שולל את כל פעילותו הציבורית של אותו אדם.
אלא שכאן עבר הרב מאזוז אל לב המחלוקת.
הוא התייחס לטענה שלפיה אסור להצביע למי שעולה להר הבית, ותהה מדוע דווקא עבירה על הוראות הרבנות הראשית בנושא זה הופכת לסיבה לפסילה פוליטית.
הרב הציג השוואה למחללי שבת, והקשה מדוע אין נוקטים כלפיהם בהכרח אותה גישה. הוא גם מתח ביקורת על התפיסה שלפיה עצם ההסתמכות על הוראת הרבנות הראשית מכריעה כל מחלוקת.
"מה החידוש הנפלא? הרבנות היא קובעת הכול?", תהה הרב במהלך דבריו.
זו לא הייתה מחלוקת על חומרת האיסור בלבד. הרב מאזוז העלה שאלה עקרונית על היחס שבין סמכות הלכתית, התנהלות ציבורית ותמיכה פוליטית.
האם מאחורי ההתנגדות מסתתר גם מאבק על קולות?
אחד החלקים הבולטים בתיעוד מגיע כאשר הרב מאזוז עובר מן הדיון ההלכתי אל הזירה הפוליטית.
במהלך דבריו העלה הרב את האפשרות שההתנגדות לבן גביר קשורה גם לחשש מפני מעבר קולות מהמפלגות החרדיות אליו.
הרב הזכיר במפורש את אגודת ישראל ואת ש"ס, ותהה מדוע החשש מפני אובדן מצביעים צריך להשליך על היחס לאדם שלדעתו פועל לטובת עם ישראל.
"ייקח כמה קולות מאגודה, ש"ס... מה הקשר? מה הקשר?", נשמע הרב אומר בתיעוד.
הייתה זו טענה חריפה, במיוחד כשהיא נאמרה מפיו של ראש ישיבה ספרדי בעל מעמד ציבורי משמעותי.
הרב מאזוז לא הסתפק בשאלת הקולות. הוא הציג את פעילותו של בן גביר למען עם ישראל כעניין שיש להביא בחשבון כאשר בוחנים את התמיכה בו, גם אם קיימת מחלוקת הלכתית על חלק ממעשיו.
כמובן, מדובר בהערכה שהשמיע הרב מאזוז ולא בהוכחה למניעיו של הרב יצחק יוסף. אולם דווקא לנוכח ההתבטאויות החוזרות בשנים האחרונות, השאלה שהעלה הרב מאזוז שבה להיות רלוונטית.
האם ההתנגדות לבן גביר נובעת אך ורק ממחלוקת הלכתית? האם החשש מפני מעבר קולות בין המפלגות משפיע גם הוא על השיח הציבורי? והאם קיימת הבחנה עקבית בין פוליטיקאים שונים בכל הנוגע לציות להוראות הלכתיות?
אלו שאלות שראוי לבחון באמצעות התבטאויות ומעשים מתועדים, ולא באמצעות השערות בלבד.
המתקפה האחרונה | בן גביר אחראי למעצרי בחורי הישיבות?
העימות בין הרב יצחק יוסף לבין בן גביר כבר מזמן אינו מסתכם בסוגיית הר הבית.
השבוע פורסמו דברים שאמר הרב יצחק יוסף במהלך מעמד הכנסת ספר תורה בשכונת רמות בירושלים, ובהם האשים את בן גביר באחריות למעצרי בחורי הישיבות.
לפי הדיווחים, הרב טען כי בן גביר מעוניין לעורר תסיסה בקרב הציבור החרדי, כדי שבחורי הישיבות ובני משפחותיהם יכעסו על ש"ס ויעבירו את תמיכתם הפוליטית אליו.
מדובר בהאשמה משמעותית, במיוחד לנוכח העובדה שסוגיית מעצרי תלמידי הישיבות היא מהנושאים הרגישים ביותר בציבור החרדי.
עם זאת, יש להבחין בין טענתו של הרב יצחק יוסף לבין האחריות המעשית והמשפטית למעצרים. הטענה כי בן גביר פועל במכוון כדי לפגוע בש"ס מבחינה אלקטורלית דורשת ראיות עצמאיות.
אלא שכאן מתגלה הקבלה מעניינת.
בשנת 2022 העלה הרב מאזוז את האפשרות שההתנגדות לבן גביר קשורה לחשש מפני מעבר קולות מש"ס אליו.
ארבע שנים לאחר מכן, הרב יצחק יוסף עצמו טוען שבן גביר פועל כדי לגרום לציבור לכעוס על ש"ס ולהעביר אליו קולות.
בשני המקרים עולה אותה סוגיה: עד כמה המאבק על המצביעים משפיע על היחסים בין ההנהגה הרבנית, המפלגות החרדיות ובן גביר?
הדברים אינם מוכיחים את טענתו של מי מהצדדים, אך הם ממחישים עד כמה הפך העימות ההלכתי גם לוויכוח פוליטי.
מחלוקת הלכתית – או מבחן פוליטי?
במרכז הסערה עומדת שאלה רחבה יותר מהעלייה להר הבית.
הרב יצחק יוסף ממשיך את עמדתם של אביו, מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ושל פוסקים נוספים שאסרו את העלייה להר הבית בשל החשש לכניסה למקומות האסורים.
זכותו ואף חובתו של פוסק להביע את עמדתו ההלכתית באופן ברור, גם כאשר יש רבנים החולקים עליו.
אולם כאשר האיסור ההלכתי מלווה בקריאה שלא להצביע למועמד מסוים, מתעוררת שאלה נוספת: האם כל מחלוקת הלכתית צריכה להפוך גם לקריטריון לפסילה פוליטית?
האם אותו מבחן מיושם באופן שווה כלפי כל נבחרי הציבור, או שקיימים הבדלים ביחס למועמדים שונים?
האם פוליטיקאי שאינו מקיים הוראות הלכתיות בתחומים אחרים נפסל אף הוא לתמיכה, או שמא העלייה להר הבית מקבלת מעמד מיוחד בשל חומרת האיסור לפי הפוסקים האוסרים?
השאלות הללו אינן מבטלות את המחלוקת ההלכתית. הן עוסקות באופן שבו מתורגמת עמדה הלכתית להנחיה ציבורית ופוליטית.
דווקא כאן מתבלטת עמדתו של הרב מאזוז.
הרב מאזוז לא התיר עלייה להר הבית
חשוב להדגיש נקודה שעשויה ללכת לאיבוד בתוך הוויכוח הציבורי: הרב מאזוז עצמו לא תמך בעלייה להר הבית.
בשיעורו הציג הרב שיטות הלכתיות שונות, ובהן דעות הנוגעות למעמדם של אזורים שונים בהר הבית ולשאלת חיוב הכרת.
הוא הזכיר את שיטות המאירי והראב"ד, והתייחס לאפשרות של כניסה למקומות מסוימים לאחר טבילה ותוך הקפדה על גבולות ההיתר לפי הדעות המתירות.
במהלך דבריו שאל כיצד יש להתייחס למי שעולים למקומות שלפי שיטתם מותרים, לאחר שנערכו לכך מבחינה הלכתית.
עם זאת, בעקבות הפרשנויות שניתנו לדבריו, פרסם הרב מאזוז ב־28 ביוני 2022 הבהרה מפורשת, שבה הדגיש שאין לראות בדבריו היתר לעלייה להר הבית.
הרב הבהיר כי הוא עצמו לא עלה להר הבית וכי לא ביקש להורות לציבור לעלות אליו.
המשמעות ברורה: הרב מאזוז לא חלק בהכרח על עצם ההתנגדות לעלייה, אלא על הפיכת המחלוקת הזו לעילה לפסילה פוליטית ולמריבה פנימית.
אפשר להתנגד למעשה מסוים של נבחר ציבור, ובכל זאת להכיר בפעולות אחרות שלו ולהימנע משלילה גורפת של כל פעילותו.
ומה ביחס לרבנים שחולקים על הרב יצחק יוסף?
המחלוקת סביב בן גביר אינה מתקיימת בחלל ריק.
במשך השנים התייחס הרב יצחק יוסף גם לרבנים המתירים עלייה לאזורים מסוימים בהר הבית, ובהם הגאון רבי דב ליאור שליט"א, רבו של בן גביר.
בחודש אוגוסט האחרון שוב התעוררה סערה בעקבות דבריו של הרב יצחק יוסף על סמכותם ההלכתית של הרבנים המתירים את העלייה.
ביסוד הדברים עומדת מחלוקת הלכתית אמיתית: מצד אחד ניצבת עמדתם של פוסקים האוסרים את העלייה להר הבית, ומנגד קיימים רבנים המתירים כניסה לאזורים מסוימים בתנאים מוגדרים.
אך לצד עצם המחלוקת ההלכתית עולה שאלה נוספת: כיצד ראוי לנהל מחלוקת בין תלמידי חכמים, ומהו הגבול בין ביקורת על פסיקה לבין ביקורת אישית על בעליה?
האם אפשר לדחות עמדה הלכתית באופן נחרץ, מבלי לפגוע בכבודם של הרבנים המחזיקים בה?
גם בנקודה הזו דברי הרב מאזוז מלפני ארבע שנים מציעים זווית אחרת. במקום להפוך את המחלוקת לעימות ציבורי מתמשך, הוא ביקש להבחין בין הדיון ההלכתי לבין היחס הכולל לאדם ולפועלו.
ארבע שנים אחרי, האזהרה של הרב מאזוז מהדהדת
לקראת סיום שיעורו ביוני 2022, אחרי שהתייחס לעלייה להר הבית, למאבק על קולות המצביעים וליחס לבן גביר, בחר מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל לסיים באזהרה נוקבת:
"אם אנחנו כל הזמן נריב אחד עם השני, אנחנו נחריב את עצמנו, לא את אחרים".
ארבע שנים חלפו מאז נאמרו הדברים. איתמר בן גביר כבר מכהן כשר לביטחון לאומי, הרב יצחק יוסף ממשיך בהתבטאויותיו נגדו, והמחלוקת שהחלה סביב העלייה להר הבית התרחבה גם להאשמות הנוגעות למעצרי בחורי הישיבות ולמאבק על קולות הציבור החרדי.
דווקא על רקע ההתפתחויות האחרונות, דבריו של הרב מאזוז מעלים שאלה שנותרה פתוחה: האם אפשר לנהל מחלוקת הלכתית נוקבת מבלי להפוך אותה למאבק פוליטי מתמשך?
התיעוד הישן אינו מספק תשובה לשאלות החדשות, אבל הוא מזכיר שהאזהרה מפני מחיר המחלוקת נשמעה כבר לפני ארבע שנים.
התיעוד המצורף הוא משיעורו של מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ביוני 2022. הדברים נאמרו בהקשר של המחלוקת באותה תקופה, ואינם תגובה להתבטאויות האחרונות של הרב יצחק יוסף.
