ישנם רגעים בתרבות וביהדות שבהם מסך השתיקה נקרע לגזרים, ובמקום שבו עמדה חשיכה עמוקה – מתפרץ אור אדיר של אמת ומרפא. כזה היה הראיון המטלטל והחשוף של הזמר מידד טסה בפודקאסט "הכול פתוח" עם אבי שושן. מי שהיה ילד הפלא הגדול והמצליח ביותר במגזר החרדי ומחוצה לו, מי שקולו המרגש חדר לכל בית עם הלהיטים "בן של מלך" ו"על נהרות בבל", התיישב מול המצלמה ובאומץ עילאי, שמעורר הערצה ותדהמה, פתח את סגור ליבו וחשף את הפצעים העמוקים ביותר של חייו.
הוא לא עשה זאת ממקום מסכן או נחלש, אלא מתוך עוצמה תהומית, זקיפות קומה ותחושת שליחות מובהקת למען פגועים ופגועות אחרים. כאן ב"סקופס", אנו עומדים מאחורי מידד, עוטפים אותו בחום, באהבה ובגב איתן, ויחד איתו זועקים את זעקתם של כל אלו שקולם נחנק במשך שנים.
הילדות שנלקחה בשבי: התהילה שעלתה בדמים
מידד, שגדל בזכרון יעקב, התגלה כבר בגיל שבע. קולו הנדיר הביא אותו אל הבמות הגדולות ביותר – מהופעת ענק באצטדיון טדי מול 22,000 איש לצד הרב אמנון יצחק, ועד לכנסי הענק באצטדיון יד אליהו. אך מאחורי החיוך הנסתר שתמיד עטה על פניו, הסתתרה מציאות מורכבת ומכאיבה. הוא מתאר עומס בלתי נתפס לילד – תלונות מהנהלת תלמוד התורה על היעדרויות ושעות הקלטה מתישות באולפנים שנמשכו עמוק לתוך הלילה.
בגיל 13 וחצי, מתוך תמימות ופשטות של ילד שרק רצה לעשות מוזיקה וקידוש השם, החל לעבוד עם אמרגן ומנהל אישי חדש. לפי עדותו של מידד, המנהל הפעיל מערכת מניפולטיבית מתוחכמת, החתים את אמו על חוזה דרקוני שאינו תקין בעליל בתחנת דלק בבני ברק, והצליח לנתק אותו באגרסיביות ובשיטתיות מכל סביבתו הקרובה – מאחיו, מאחיותיו ומגיסיו שניסו לגונן עליו ולהתערב.
שם, באולפן ברחוב הירכון, על מזרן פשוט ובהמשך על ספה אדומה, החל הסיוט שנמשך קרוב לשש שנים (מגיל 13 וחצי ועד גיל 19). מידד מספר על פגיעות מיניות קשות, נגיעות ומעשי סדום שהחלו במסאז'ים תמימים לכאורה בזמן שהיה ישן. "הייתי מסתכל על הקיר ואומר: 'מה הבן אדם הזה עושה לי?'", שיתף מידד בכאב, ותיאר כיצד נאלץ לנתק את נשמתו מהגוף כדי לשרוד את השגרה המחרידה. לצד הפגיעה המינית, חווה מידד התעללות מילולית ופיזית, קריזות זועמות מצד המנהל, ואף מקרה שבו הטיח בו המנהל בעוצמה גוף קירור של כרטיס קול, שנבלם רק בזכות זכוכית האולפן הכפולה.
לסבל הזה נלווה ניצול כלכלי מחפיר: בעוד שמידד עבד כמו מטורף והופיע מספר פעמים ביום בחול המועד, הוא ואמו נותרו ללא פרוטה. המנהל מיסך את הנתונים, טען שהוא "בהפסדים", ובשנים המאוחרות שילם למידד תלוש זעום של 6,000 ש"ח בלבד, תוך שהוא מוכר מסטרים של אלבומיו מאחורי גבו. "לא עשיתי שקל מכל השנים שהייתי מידד טסה, נוצלתי", אמר ביושר.
מלחמה בקשר השתיקה | רוח הקודש מול המניפולציה
הראיון חושף את ניסיונות ההצלה המוקדמים, ובראשם פגישתם המטלטלת עם המקובל הגאון רבי יעקב עדס שליט"א. הרב, בראייתו הרוחנית הייחודית, קלט מיד שמשהו אינו תקין. בפגישה השנייה אמר למנהל בנחרצות כי יש ביניהם "יחסים של איש ואישה" ושיש להפריד ביניהם לאלתר. הרב עדס נלחם עליו, למד איתו שעות ארוכות, ואף הציע לשלם לו 12,000 ש"ח בחודש מכספו שלו – רק שלא יופיע איתו. הרב הצליח להשיג ניתוק ויציאה לישיבה לשנה, אך המנהל הפעיל לחצים כבדים ומניפולציות של "בכי" על חתן בר מצווה לכאורה, ותוך שבועיים החזיר את מידד לשבי. מידד מתאר כיצד הלך שוב לרב עדס ובדרך הבטיח לה': "אני יודע ששלחת את הרב כי אתה שונא זימה, אני מבטיח שלא אתן לו לגעת בי". אך בתוך החדר, כשהוא פגוע ושבוי, רק הנהן בראשו וחזר אל הכלוב.
בהמשך, כשהדברים החלו להיחשף, פנה מידד אל הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א. הרב שמואל אליהו, בפיקחותו המוכרת ובניסיונו העשיר ממקרים קודמים, העניק למידד גיבוי מלא, חם ומוחלט. הרב פסק בנחרצות כי בית דין רבני אינו מוסמך כלל לדון בעניינים פליליים מסוג זה, הורה לו לעזוב את הדיונים הפנימיים ולפנות מיד לבית המשפט ולמשטרה כדי להילחם על הצדק.
בתווך, עבר מידד חוויה קשה בבית הדין הרבני (בראשות מרדכי, בנו של הרב יהודה סילמן). על פי הפרוטוקולים, המנהל הודה מול הדיינים בטענות ובפגיעות, אך בית הדין פנה לכיוון של השתקה והורה למידד להסיר קליפים ושירים כדי שלא לפגוע ב"שמו הטוב" של הפוגע. מתוך תחושת המיסחור וההשתקה, ובעצת עורך דינו שחר ולנר, עבר מידד למסלול האזרחי והגיש תביעה חסרת תקדים בבית המשפט על סך כ-3.2 מיליון ש"ח.
תרבות הצביעות והדאבל-סטנדרט במגזר
אחד החלקים הכואבים ביותר בעדותו של מידד הוא היחס של חלק מאנשי התעשייה והתקשורת החרדית. בעוד שהסיפור מבעבע מתחת לפני השטח, שדרנים ועיתונאים מסוימים בחרו להחרים את שיריו של מידד ברדיו, האשימו אותו ב"חילול השם" ואף הגיעו פיזית לדיונים כדי לגונן על האמרגן בשם "האצילות והקדושה".
"הבן אדם רצח אותי, ואתם מגנים עליו?!" זעק מידד מול המוסריות הכפולה. הוא הציב מראה נוקבת מול אותם מבקרים שתקפו אותו על קשריו וחברותו מילדות עם הזמר עדן חסון, אך מנגד לא מצאו שום פגם בכך שהמנהל הפוגע פתח כולל אברכים שאליו מגיעים אומנים רבים להתפלל וללמוד.
מראיין הפודקאסט, אבי שושן, חשף ברשתות החברתיות את קשיי ההפקה:
"כמות הלחצים שקיבלתי כדי לגנוז את הראיון או עדויות בעד מי שטסה טוען הוא הפוגע שלו, היא הכי גדולה שקיבלתי מאז שהתחלתי עם הפודקאסט. כולם פתאום נהיו מומחים ל'חילול ה''. מידד בעיני עשה ההיפך, הסיר את מסך ההשתקה וקידש שם שמיים ברבים בזה שאמר: 'עד כאן'".
שושן הוסיף מסר נוקב להורים החולמים להפוך את ילדיהם לכוכבים:
"תקשיבו לילד, תשאלו שאלות, תבדקו. לא בכל מחיר. התהילה לפעמים יכולה לעלות בדמים ולא כל הנוצץ זהב. מידד, אני מאמין לך. אתה גיבור".
מדריך ואבא דואג | "תזרקו את התמימות!"
כיום, מידד טסה הוא אדם נשוי, אברך ואב לארבעה ילדים. מי שהצילה את חייו ושלתה אותו מהתהום היא אשתו, אליה. היא קלטה מהרגע הראשון שלפני החתונה את הפחד וההתנהלות הלא תקינה של המנהל, וכיום היא מנהלת ביד רמה ובחוכמה את ענייניו והסכמיו, מה שהביא למהפך כלכלי מוחלט בחייהם ולקניית דירה חדשה בלוד.
מתוך המקום המפוכח הזה, מידד פונה בקריאה דחופה ומצילת חיים לכל ההורים בישראל:
"תזרקו את התמימות! תצאו מהקופסה ותהיו חששנים. אל תסמכו על אף אחד בדור הזה. לא לתת לילדים לישון בבתים של אחרים, ולא לישון בישיבות מחוץ לבית. תזהרו מכל משמר".
הוא מדגיש כי הפגיעות הללו אינן מקרה נדיר, ומספר כי ברדיוס הקרוב אליו ביותר – בישיבות, במקוואות ובמשפחה – הוא מכיר לפחות עשרה מקרים של בחורים פגועים שלא טופלו כראוי והפכו בעצם לפוגעים. המסר שלו לנפגעים הוא חד-משמעי: ללכת אך ורק למטפלים מוסמכים בעלי תואר קליני, ולא לפחד. "הנפגעים לא צריכים להיות מסכנים וחלשים. אנחנו עוצמתיים! הרשעים הם אלו שצריכים להרגיש חלשים ופחדנים".
החיבוק הציבורי והמכתב המרסק של אמא
בעקבות שידור הראיון, שטף גל חסר תקדים של אהבה ותמיכה את מידד. בפוסט מרגש שפרסם, כתב:
"לא ציפיתי לכמות האהבה הזו ולעוצמת החיבוק. היו לא מעט ניסיונות לגנוז ולעצור את הסיפור, ולקח לי שנים לפתוח לב שנשא איתו כאב שלא תמיד רואים מבחוץ. הגעתי פשוט לספר את הסיפור שלי, ולא חשבתי שזה ייגע בכל כך הרבה אנשים מכל המגזרים שמשתפים אותי בסיפורים שהם סוחבים שנים. דווקא מתוך ההודעות, הדבר שהכי נגע בי זה הכוח לגדול מהכאב, לקום בכל בוקר, להקים משפחה ולא לוותר. בעזרת השם אנחנו ממשיכים קדימה לשמח חתנים וכלות ולעשות מוזיקה, וזו רק ההתחלה".
אך המעגל נסגר בצורה המטלטלת והמרפאת ביותר במכתב פומבי שכתבה לו אמו – אותה אם שבעבר דחפה אותו להצלחה ולא הבחינה בזוועה המתרחשת מתחת לאפה. במילים חמות ונוקבות, היא הסירה מעליו כל שמץ של אשמה:
"מידד, ילד מתמודד וטהור שלי, היית גדול ונשארת גדול... נהניתי לשמוע אותך מדבר בקול רגוע ובטוח... ראיתי אדם חכם, בעל זיכרון חד... יודע לקחת כאב ולהפוך אותו לאור וכוח עבור אחרים. אהבתי את הדרך שבה בחרת לספר את הדברים – בלי כעס ובלי רצון לפגוע, מתוך אחריות, אמת וחסד... שמרת על הדרך שעליה גדלת, נתת כבוד למי שצריך ודיברת מתוך רצון לתקן... לפני ששמעתי אותך פחדתי. אחרי ששמעתי אותך הבנתי שיש לי ילד חכם, חזק ואמיץ. לא אדם שנפל, אלא אדם שהתרומם, התחזק ובחר לחזק אחרים. תראה כמה לבבות נפתחו אליך. זכית להאיר דרך ולחזק נפשות. יצאת גדול, ילד גדול שלי... תמשיך לשיר את האמת שלך. כותבת אמא שאוהבת, וכבר לא דואגת".
מידד היקר, מערכת "סקופס", יחד עם המוני בית ישראל, עומדת מאחוריך. האומץ שלך הוא הניצחון הגדול ביותר של הקדושה והטהרה האמיתית. שברת את חומות ההשתקה, הענקת פה לאלפי נשמות שקופות, והוכחת לעולם כולו שגם מתוך החושך העמוק ביותר – קולו של בן של מלך לעולם לא ייאלם. נמשיך לצעוד איתך, לשיר איתך, ולחבוש יחד את פצעי החברה. לבנו איתך!
תגובת עו"ד דורון חדד, בא כוחו של אביעד גיל:
מערכת 'סקופס' פנתה באופן רשמי ומבעוד מועד לעורך הדין דורון חדד, המייצג את מר אביעד גיל, והציגה בפניו את הפרטים והטענות הקשות העולות מן הכתבה ומכתב התביעה, על מנת לאפשר לו למסור את תגובתו המלאה לפרסום.
אף שניתנה למר גיל ולבא כוחו האפשרות להגשת התגובה, לא התקבלה כל תגובה מטעמם עד למועד פרסום שורות אלו. ככל שתתקבל תגובה בהמשך, היא תפורסם במלואה.
