היכל ישיבת 'כרם ביבנה' לבש חג: אלפי תלמידי ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר ובתי מדרש מכל רחבי הארץ נהרו למתחם הישיבה, כדי ליטול חלק בכנס "אסופות" ה-6 – שהפך השנה למפגן אחדות ועוצמה תורנית יוצא דופן.
הכנס, שנערך בשיתוף איגוד הישיבות הגבוהות, אסיף (איגוד ישיבות ההסדר) ואיגוד הישיבות התורניות, התמקד השנה בנושא רגיש ואקטואלי מאין כמוהו: "מקדש עמו ישראל – אישות ומשפחה – בעיון, בהלכה ובמחשבה".
במשך יום שלם הפך קמפוס הישיבה לכוורת שוקקת של תורה, כאשר עשרות שיעורים, הרצאות ופאנלים התקיימו במקביל ודנו בכל הזוויות של עולם הזוגיות והמשפחה היהודית בדורנו. אך מעבר לדיונים הלמדניים, הכנס היווה השנה במה לבירור תרבותי ולאומי נוקב של הנהגת המגזר.
יבנה והמגוון בעבודת ה': "נכון שאנחנו שונים, אבל לא מבזים"
הנתון המרשים ביותר בכנס היה הרכב המרצים, שהציג פסיפס חסר תקדים של בתי מדרש וסגנונות.
בדבריו של הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן מאיר בר, עלה לקדמת הבמה העיקרון של "אני בריה וחברי בריה". הרב הדגיש כיצד ישיבת כרם ביבנה מהווה דוגמה ליכולת להכיל ריבוי דרכים בעבודת ה', ברוח חזונו של מרן הרב קוק: "אין דרך אחת אשר ציווה השם אלוקיך... כל אחד את האבן שלו, את היסוד שלו, את הקורבן שלו" אמר הרב בר, והוסיף מסר של אחדות: "נכון אנחנו שונים, אבל לא מבזים את הדרכים האחרות. מסכימים גם אם לא הולכים בדרכם – זו הדרך הנפלאה".
בקו זה המשיך גם הרב אליהו בלומנצויג, ראש ישיבת ירוחם, שחידד את המתח שבין האחדות השורשית לבין הגיוון של עולם הישיבות. בדבריו הדגיש שהכינוס אינו רק אירוע לימודי, אלא ניסיון לבנות מחדש את "מחנה ישראל" בצורה הרמונית: "הכינוס הזה... הוא שיקוף עצום של ההבנה המשותפת של הקשבה לדבר השם עם בתי מדרש, עם סגנונות, עם גוונים, שמבינים שיחד זה בונה את המחנה. ביחד אנחנו רק צריכים לזכור לעצמנו שההוויה המשותפת פה היא בסופו של דבר מעגל חשוב... אבל הוא מעגל בתוך כל המעגלים של עם ישראל".
המאבק על דמותו של צה"ל: קריאה לעצומת לוחמים
אחד הרגעים הדרמטיים והמדוברים ביותר בכנס נרשם במהלך דבריו של הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל. הרב הציב דרישה נחרצת ובלתי מתפשרת בנוגע לשילוב נשים ביחידות קרביות מתמרנות, תוך שהוא מדגיש שזו לא רק סוגיה הלכתית, אלא מבצעית ומוסרית מהמעלה הראשונה.
"יוצאת קריאה לצבא: חייבת להיות הפרדה מגדרית מלאה ביחידות המתמרנות" קבע הרב מלמד בנחרצות, "זה נכון מבחינה מוסרית, זה נכון מבחינת הרמה המבצעית של הצבא, וזה נדרש על מנת ששומרי המצוות יוכלו להיות ביחידות קרביות". בהמשך דבריו, קרא ראש ישיבת בית אל לבני הישיבות לקחת יוזמה אקטיבית ולהוביל את המאבק הציבורי בנושא זה: "אני חושב שיש ביניכם בחורים שיכולים לארגן עצומה של משרתים שעומדים לשרת בצבא, שבה תהיה התביעה של בני הישיבות וכל שומרי המצוות לשרת רק על פי ההלכה. אתם קרואים לעשות זאת".
בדבריו, התייחס הרב מלמד גם לתביעה מהדור הצעיר בנושא "קידוש השם" והאחריות המוטלת על כתפי בני הישיבות במפגש שלהם עם הציבור הישראלי: "המדד הוא האם אנשים יגידו: 'גם אני רוצה להיות כמוהו'... זה המדד לחילול השם או קידוש השם. מה אומרים אנשים? תמיד תחשוב בכל מה שאתה עושה איך אנשים מסתכלים עליך". הוא הוסיף מסר עוצמתי לגבי תפקידו של עם ישראל בעולם: "כשאנחנו נדע איך להתנהג וכל הגויים יגידו – החזיקו עשרה אנשים בכנף איש יהודי ואמרו: 'נלכה עמכם'... זו המטרה של עם ישראל".
ביקורת חריפה על בג"ץ: "רוצים שופטים דוברי אמת בלבבם"
מתיחת ביקורת נוקבת נוספת הגיעה מכיוונו של הרב שבתי סבתו, שבחר בנאומו לעסוק במושג ה"אמת" וביקורת על תהליכים משפטיים, תוך שהוא משתמש בסיפורי חז"ל כמראה למציאות העכשווית של מערכת המשפט בישראל: "השיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה – אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה... אני מכוון את דבריי למציאות של היום לשופטי העליון של היום" אמר הרב סבתו לקהל האלפים, ופנה לתלמידים: "אנחנו רוצים לברך את התלמידים היקרים... שתזכו להיות גדולי הדור הבא".
הרב סבתו הרחיב על ההבחנה בין שופטים שעושים "סדר" לבין שופטים שדוברים "אמת בלבבם", וטען כי זו הדרגה הגבוהה ביותר הנדרשת מהנהגת הדור: "לא די שיהיו שופטי צדק, קולא – רק שופטים שעושים סדר, אלא צריכים להיות גם דוברי אמת ויהיו גם דוברי אמת בלבבם... העמודים שעליהם שערי משפט יעמדו, אלו שופטים דוברי אמת בלבבם".
התורה ככוח מגן במלחמה: "אתם הלוחמים שנושאים את הארון"
הקשר העמוק בין שדה הקרב לכותלי בית המדרש ריחף מעל כל חלקי היום. בברכה מצולמת ומיוחדת שהוקרנה בכנס, קישר עמוד ההוראה הרב יעקב אריאל בין לימוד התורה לבין המציאות הביטחונית המורכבת בצפון ובדרום. הוא הציב את בני הישיבות כ"חוד החנית" של האמת בעולם אל מול פני האויב.
"אתם נושאים את הארון... חבריכם עכשיו נמצאים במלחמה בצפון ובדרום, ואתם מכוח עצם לימודם מסייעים להם" אמר הרב אריאל בהתרגשות. "אתם עכשיו הלוחמים, אתם נושאים את הארון כשבשם התורה הם נלחמים... להפיץ אמונה נכונה בעולם נגד הרשע והכזב".
הכנס, שהפך למסורת שנתית מפוארת, הוכיח שוב כי כוחו של עולם התורה אינו טמון רק בעומק הלימוד המסתגר בין כותלי בית המדרש, אלא ביכולת של תלמידיו ורבניו להביט נכוחה אל המציאות הישראלית, לצאת החוצה, "להדליק את המנורות" ולהאיר את דרכו של עם ישראל מתוך אחדות, כבוד הדדי ותחושת שליחות לאומית עמוקה.
