בכל שנה, כשתשעה באב מגיע לחציו השני, מתרחש בבתים רבים מחזה מפתיע: במקום לשקוע באבלות ובחוסר מעש, נשים רבות קמות, מפשילות שרוולים ומתחילות לנקות, לסייד ולשטוף את הבית. בעיניים מודרניות זה עשוי להיראות תמוה, אך מאחורי המנהג הזה מסתתרת דרמה הלכתית והיסטורית מרתקת, אותה מביא מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.
"מה זה הדבר הזה?" – התמיהה של החיד"א
הכל התחיל כאשר מרן החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) הגיע באחד ממסעותיו לעיר קוסטנטין. בעיצומו של יום תשעה באב, הוא נדהם לראות מחזה שלא ציפה לו: נשים מקומיות עוסקות במרץ בסיוד קירות הדירה, שופכות מים, מנקות ומבריקות את הבית – והכל מתוך שמחה וטוב לבב.
החיד"א הזדעזע. תשעה באב הוא יום אבל לאומי! למרות שמחצות היום ההלכה מקלה מעט (כמו הישיבה על כיסאות רגילים), עדיין מדובר ביום תענית שבו אסורות הנאות רבות ואפילו לימוד תורה רגיל אסור. הוא מיהר לעלות על בימת בית הכנסת ונשא דרשה תקיפה: "רבותיי, מנהג לא טוב ראיתי... תפסיקו!". מובן שהציבור, שרחש כבוד עצום לחיד"א, נשמע לדבריו מיד והפסיק את המנהג.
הוויכוח הסוער ברחוב
ימים ספורים לאחר מכן, הלך החיד"א לתומו ברחוב והבחין בשתי נשים המשוחחות ביניהן בסערת רגשות, תוך שהן מצביעות עליו בכעס. החיד"א, שהיה אהוב וחביב על כולם, התקרב אליהן בעדינות ושאל לסיבת הוויכוח.
או אז, הטיחה בו אחת הנשים את הטענה הבאה: "חברתי אומרת לי שהמשיח כבר לא יבוא! שאלתי אותה איך היא אומרת דבר כזה? והיא ענתה לי: 'הנה, החכם הגדול הזה שהגיע מירושלים אומר שהמשיח לא יבוא!'".
החיד"א נדהם: "אני אמרתי שהמשיח לא יבוא?! הרי בכל רגע ובכל שעה אני מצפה ומחכה לישועה!".
האישה לא נשארה חייבת והסבירה לו את ההיגיון הפשוט והעמוק של אמונת הנשים: "אבל אתה אמרת לנו לא לשטוף ולא לנקות את הבית! אמא שלי לימדה אותי שהמשיח נולד בתשעה באב אחר הצהריים, ולכן חובה עלינו לשטוף ולנקות את הבית כדי לקבל את פניו!".
"תעשו ספונג'ה, המשיח יבוא!"
התשובה התמימה הזו, שנבעה מעומק אמונת החכמים ואמונת הגאולה של נשי ישראל, הרעידה את ליבו של החיד"א. הוא הבין שלא מדובר בזלזול באבלות, אלא בהכנה אקטיבית ורוטטת מציפייה לבוא הגואל.
הוא מיהר לחזור לבית הכנסת, ביקש מהגבאים לכנס בדחיפות אסיפה כללית של כל הקהילה, והכריז בפניהם על פסק הלכה חדש ומתוקן: "רבותיי, תסידו, תעשו שפונג'ה – המשיח יבוא!".
הוא אף הגדיל לעשות והוסיף בנימה מנחמת: "ומי שלא עשתה בשנה שעברה בגללי – שתעשה השנה פעמיים!" (כנגד "נחמו נחמו עמי" וכפליים לתושייה).
מהצער הגדול – צומחת הנחמה
מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל מסכם את הסיפור המופלא ומסביר את היסוד הרוחני שלו, המעוגן גם בדברי האר"י הקדוש: דווקא מתוך נקודת השפל והצער הגדול ביותר של תשעה באב, נולדת הנחמה ונולדת הגאולה. ההכנה של הנשים אחר הצהריים היא ביטוי מעשי לאמונה היוקדת שהגאולה קרובה מתמיד, ושאנו צריכים להיות מוכנים לקבל את פני המשיח בבית נקי ומצוחצח.
צפו ברב מרדכי אליהו זצ"ל מספר את הסיפור המרגש בקולו:
