זירת הרשתות החברתיות עברה בשבוע האחרון אל בין כותלי בית משפט השלום בתל אביב, שם התחוללה דרמה משפטית יצרית ויוצאת דופן. דיון מתוח, שפרטיו הגיעו לידי מערכת סקופס, חשף עימות ישיר וחסר תקדים המציב שאלה עקרונית ומורכבת: האם קמפיין ביקורת אינטנסיבי ברשתות החברתיות חוסה תחת חופש הביטוי, או שמא הוא חוצה את הרף והופך להטרדה מאיימת המצדיקה צו השתקה שיפוטי?
במרכז הפרשה עומד פעיל הרשת ישראל פרידלס, עובד סוציאלי בהכשרתו (העובד כנהג מונית), אשר לקח על עצמו לנהל מאבק ציבורי עיקש במה שהוא מגדיר כ"תעשיית אשליות".
מן העבר השני ניצבת אחת החצרות המשפיעות והאמידות במגזר התורני, בראשה עומד הרב שלמה יהודה בארי (המכונה 'הינוקא') ורעייתו, אודל בארי.
הרקע | קמפיין חשיפה או מסע השמצות יומי?
במשך חודשים ארוכים מנהל פרידלס פעילות ענפה בפלטפורמות הדיגיטליות – מטיקטוק, דרך יוטיוב ועד לקבוצות וואטסאפ ייעודיות – במטרה מוצהרת לחשוף את התנהלות החצר.
במסגרת זו, העלה פרידלס תחקירים בנוגע לשינויי שמות המשפחה של המעורבים בחצר, ואף פרסם את תמונת קברו של אביו של הרב כדי להוכיח כי שם המשפחה המקורי הוא "צוברי" ולא "בארי" – צעד שנועד, לדבריו, להפריך מיתוסים שנבנו סביב עברו של הרב.
מנגד, חברי החצר ועורכי דינם רואים בפעילות זו מסע רדיפה חולני ומסוכן. בעקבות האינטנסיביות של הפרסומים, פנו בני המשפחה למסלול משפטי של חוק למניעת הטרדה מאיימת, וקיבלו צו ארעי זמני האוסר על פרידלס להמשיך בפרסומיו נגדם. הדיון שנערך בפני סגן הנשיא נועד להכריע האם להאריך את הצו.
לבד מול סוללת עורכי דין | יחסי הכוחות באולם
הדיון המשפטי התאפיין ביחסי כוחות מובהקים מבחינת ייצוג. בעוד ששלמה יהודה ורעייתו אודל הגיעו מלווים בפמליה, מאבטחים ושלושה עורכי דין מהשורה הראשונה – בהם עורכי הדין רונן דורני ואליהו אמינוב – התייצב ישראל פרידלס לבדו באולם, כשהוא בוחר לייצג את עצמו ללא עורך דין.
המתח הורגש עוד לפני תחילת הדיון. פרידלס טען בפני בית המשפט כי הוא והצלם המלווה אותו הותקפו פיזית במסדרונות על ידי חסידי הרב שניסו למנוע את התיעוד, טענה שהוכחשה על ידי הצד השני.
מנגד, אנשי המשמר ואנשי החצר קבלו על עצם נוכחותו של צלם במסדרונות בית המשפט, דבר שהוגדר על ידם כפרובוקציה מכוונת.
עדות הרב | "חרב שנכנסת ודוקרת, שפיכות דמים ממש"
בצעד נדיר, עלה שלמה יהודה עצמו לדוכן העדים ותיאר בפני השופט את מסכת הייסורים שהמשפחה עוברת, כדבריו, מזה כשנה.
"אני במשך שנה חווה ממנו הרבה הכפשות וגידופים שהם ממש פוגעים בנפש שלי מאוד מאוד, ובבני המשפחה שלי, בילדים ובתלמידים," העיד שלמה יהודה בקול רועד. "זה פשוט טורד את כולם וזה פשוט מפיץ שנאת חינם. עכשיו זה הגיע כבר לרמה שהוא מדבר נגד אבא שלי... הוא שופך דמנו ממש".
הרב פירט בדיון את הכינויים הקשים שפרידלס הצמיד לו בשידורים החיים ברשת: "הוא אומר שאני מגלומן, נרקומן, עבריין, פסיכופט, יותר מסוכן מהאייטולות האיראנים, עמלק, המן הרשע. הוא אומר הלוואי שלא יהיה בעולם, שאין לי זכות קיום".
הרב הביע חשש עמוק מסכנה פיזית ממשית לחייו, תוך שהוא מקשר זאת לרצח של רב אחר שהתרחש לאחרונה: "לפני חודש נרצח הרב עמוס, שהיה אדם קדוש וגדול, ואנשים רצחו אותו בגלל שאמרו עליו משיח שקר... אם לפני חודש נרצח יהודי רב שאף אחד לא שטם אותו ולא הכפיש נגדו ברשתות, אז על אחת כמה וכמה שאני, כשהוא מלהיט נגדי שנאה כזאת גדולה... המשמעות היא שאין לך זכות קיום בעולם. מה יש ברור מזה שישמעו אנשים שיושבים בבית ומבינים דברים? הדברים האלו זה שפיכות דמים ממש, כמו חרב שנכנסת ודוקרת עם הלשון".
בתשובה לשאלות פרידלס, אישר הרב כי אין לו כל היכרות אישית מוקדמת עם פרידלס, ומעולם לא פגש אותו או דיבר עמו.
עדות הרעיה אודל: | "הילדים הולכים לבית הספר בסבל"
בהמשך הדיון עלתה לעדות רעייתו של שלמה יהודה - אודל בארי, וסיפקה הצצה למחיר המשפחתי הכבד שגובה המאבק ברשתות.
"האדם הזה זר לנו לחלוטין... הוא מדבר עלינו דברים נוראים, הוא לא מפסיק בהטרדה מאיימת מתמשכת בסביבות השנה," אמרה בארי בדמעות. "הוא מתעלל בילדים שלי. יש לי תינוק בן חודשיים, הילדים שלי הולכים לבית ספר בסבל. הילדים בבית הספר אומרים להם: 'הנה, אמרו על אבא שלך שהוא משיח שקר, שהוא שבתי צבי, שצריכים לקחת רומח אולי ולראות מה לעשות כדי שלא יהיה בעולם'".
בארי התייחסה ספציפית לפרסום תמונת הקבר של חמיה: "הוא מראה את הקבר של חמי, שנפטר אחרי טיפולי דיאליזת והשתלת כליה, ונדרס מתחת לבית. חמתי המסכנה חטפה סכרת מהטראומה, ועכשיו, יומיים לפני האזכרה של ה-10 שנים, הוא מראה את הקבר שלו וכותב 'מחר נמשיך בכטישה של הבן'. חמתי יכולה להתמוטט כשהיא רואה דבר כזה". בנוסף, קבלה בארי על כך שפרידלס כינה אותה בשמות גנאי משפילים ואף השתמש בשמה עבור אחת מכלבותיו בסרטון שהעלה.
החקירה הנגדית | "הכל נאמר בציניות, זו מטפורה והומור רשת"
כאשר הגיע תורו של ישראל פרידלס לחקור את העדים, הוא ביקש להדוף את האשמות האיום והמחיש את קו ההגנה שלו, המבוסס על כך שכל הביטויים הקיצוניים נאמרו כחלק מטקטיקת ניהול רשת, הומור שחור וסרקזם.
פרידלס הציג לשופט קטעי שידורים וטען כי הסרטונים שהציגה החצר נחתכו בצורה מגמתית ומניפולטיבית מתוך "לייבים" ארוכים של שעות. כאשר נשאל על ידי עורך הדין אמינוב על האמירה שלו בסרטון לפיה הוא מחכה ל"איקס על הנשק" וכי "לא ייתן לרב הרבה זמן", השיב פרידלס: "בוא נכניס את הדברים לקונטקסט.
אני יושב בלייב ועונה לשאלות עוקבים. מישהו שאל אותי מה פרויקט ההמשך אחרי שתסיים לחשוף את שי צוברי? עניתי שכאשר יהיה לי את ה-'X על הנשק' הזה – שזו מטפורה להישג ציבורי ומשפטי, לחסל את האירוע פרסומית – אעבור לפרויקט הבא.
אמרתי את זה בציניות. מה, אני רוצח סדרתי? זו בדיחה לחשוב שהתכוונתי לאלימות. אין לי שום קשר לאלימות ומעולם לא הייתי אלים".
כשנשאל מדוע הוא מכנה את עצמו "פבלו אסקובר של החשיפות" והגדיר את עצמו "פצצה מתקתקת", השיב: "פבלו אסקובר בלי הכסף ובלי הנשק. באתי להגיד שבחשיפות שלי אני עובד בצורה מאוד חכמה ומתוחכמת, שהצד השני לא יודע לעולם מה יש לי בחומרים. המושג 'פצצה מתקתקת' קשור אך ורק למידע שיש בידי, שממנו הם מפחדים. אנשים שואלים אותי שאלות מטומטמות בלייב ומקבלים תשובות ציניות ומטומטמות בתגובה".
באשר לפרסום תמונת הקבר, הסביר פרידלס כי המטרה לא הייתה לאיים אלא עובדתית בלבד: "העליתי תמונה של הקבר כדי להוכיח כחלק מהנוכלות שהבן אדם מתחזה, החליף את שם משפחתו ומסתיר את העבר שלו.
הקבר האמיתי מוכיח שהשם הוא צוברי, למרות הסיפורים שהוא עולה לקבר אביו 'בארי'". לגבי הטענה שכינה את כלבתו בשם רעיית הרב, הסביר פרידלס כי מדובר בגורי כלבים שגידל באותה תקופה, להם העניק בצחוק שמות של דמויות שונות מהחצר שהטרידו אותו, כחלק משידור חי משועשע ולא מתוך כוונה לפגוע בה אישית.
הסיכומים המשפטיים | בין חופש הביטוי לחופש השיסוי
בשלב הסיכומים הציגו עורכי הדין של החצר שורה ארוכה של תקדימים משפטיים (בהם פסיקות של השופט נפתלי שילו והשופטת דפנה ברק-ארז). עורך הדין אמינוב הדגיש בפני השופט כי החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד בדיוק למקרים כאלה, שבהם מסה קריטית ואינטנסיבית של פרסומים משפילים ומבזים ברשתות החברתיות (וואטסאפ, טיקטוק, טוויטר ואינסטגרם) מחריבה את שלוות חייו של אדם ומשפחתו, ללא קשר לשאלה אם היה ביניהם מגע פיזי. עורכי הדין חזרו על הכלל המשפטי הידוע: "חופש הביטוי איננו חופש השיסוי".
מנגד, ישראל פרידלס סיכם את עמדתו והבהיר לבית המשפט כי מדובר בתיק עקרוני שבו חצר חזקה ובעלת השפעה מנסה להשתיק ביקורת ציבורית לגיטימית על אדם שאוסף כספים רבים מהציבור ומבטיח ניסים.
פרידלס הצהיר מפורשות כי הוא עומד מאחורי ממצאיו ואין לו כל כוונה לחדול מהכינויים או מהפרסומים. הוא קרא לחצר לא להתחבא מאחורי צווי השתקה של הטרדה מאיימת, אלא לאזור אומץ ולהתמודד מולו בזירה המשפטית המתאימה: תביעת לשון הרע אזרחית, שבה ייאלצו שני הצדדים להוכיח את האמת העובדתית בראיות.
בנוסף, העלה פרידלס טענה פרוצדורלית לפיה הרב עצמו (מבקש מספר 1) בחר שלא להתייצב לדיון המרכזי והסתפק בתצהיר רעייתו, דבר שלטענתו פוגם בתוקף הבקשה. מנגד, עורכי הדין השיבו כי רעייתו בקיאה לחלוטין במסכת העובדות וכי חובת ההתייצבות מולאה כדין על ידי המשפחה שנפגעת באופן ישיר מההטרדות.
ממתינים להכרעה
בתום הדיון המתוח, קבע השופט הפסקה לצורך קבלת החלטה וסיכומים סופיים. נכון לרגע זה, החלטתו של בית המשפט בשאלת הארכת או ביטול הצו למניעת הטרדה מאיימת טרם ניתנה. פסק הדין בתיק זה עשוי לשרטט מחדש את גבולות חופש הביטוי הציבורי אל מול הגנת הפרטיות ושלוות החיים של דמויות ציבוריות ורוחניות בעידן הרשתות החברתיות.
מערכת סקופס תמשיך לעקוב אחר החלטות הערכאות המשפטיות בתיק עקרוני זה ותעדכן בהתפתחויות.
