בתקופה האחרונה נפתחו בטיקטוק מספר חשבונות חדשים, בהם "תיק פתוח", "חכם בלילה" ו"זמן איכות". השמות שונים, המיתוג שונה. אבל התוכן מגלה מכנה משותף בולט: בשלושת החשבונות מתפרסמים פעם אחר פעם קטעים נגד רבה של העיר צפת, הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א.
המעניין הוא שלא מדובר רק בתגובה לאירוע אקטואלי. חלק מהחומרים שמופצים בחשבונות הללו ישנים מאוד, ובחלק מהמקרים מדובר בסרטונים שכבר הסתובבו ברשת לפני שנים וכעת זוכים לפתע לחיים חדשים.
כשאין חדש – חוזרים לארכיון
אחד החומרים שמופצים מחדש הוא סרטון ישן של הרב אמנון יצחק, שבו הוא תוקף את הרב שמואל אליהו בטענה כי השתתף באירוע שבו הרקיד נשים.
בבסיס הדברים עומד סרטון ישן שבו נראה הרב שמואל אליהו לצד הזמר אודי דוידי. אלא שהטענה שנבנתה סביב הסרטון אינה משקפת את שהתרחש באירוע, והקטע הוצא מהקשרו. למרות השנים שחלפו, הסרטון זוכה כעת להפצה מחודשת בחשבונות המדוברים.
אלא שכאן מתגלה נקודה מעניינת במיוחד.
אותו הרב אמנון יצחק – הסרטונים שנשארו בחוץ
אם דבריו של הרב אמנון יצחק מלפני שנים נגד הרב שמואל אליהו נחשבים בעיני מפעילי החשבונות רלוונטיים מספיק כדי לשלוף אותם מהארכיון ולהפיץ אותם מחדש – מתבקשת השאלה מדוע התבטאויות אחרות שלו אינן זוכות לאותו טיפול.
בשנים האחרונות התבטא הרב אמנון יצחק בחריפות רבה גם נגד שי צוברי, המכונה "הינוקא".
בקטעים שונים מתח הרב יצחק ביקורת נוקבת על ההתנהלות סביב הינוקא, עסק בהרחבה בבקשות לכספים ובהתבטאויות שיוחסו לו על רצונו בעושר, תקף את השימוש בכינוי "ינוקא", והטיל ספק חריף בתדמית הציבורית שנבנתה סביבו.
בהתבטאות אחרת התייחס הרב אמנון יצחק לסוגיית הענווה ואף הביא טענות ששמע מרבנים אחרים ביחס להינוקא. גם שם דבריו היו רחוקים מלהיות מרומזים.
כלומר, אותו רב אמנון יצחק, שאמירות ישנות שלו נגד הרב שמואל אליהו הופכות לפתע לחומר פרסום מבוקש בחשבונות הללו, השמיע גם ביקורת חריפה ביותר נגד הינוקא.
אלא שאת הקטעים האלה קשה הרבה יותר למצוא באותם עמודים.
וזו כבר אינה שאלה על הרב אמנון יצחק. זו שאלה על מי שבוחר את הסרטונים.
אם מטרת החשבונות היא להביא בפני הציבור ביקורת חריפה של רבנים ללא משוא פנים – מדוע צד אחד של דברי הרב אמנון יצחק מקבל במה, בעוד הצד האחר נשאר מחוץ לפיד?
האם הקריטריון הוא חשיבות הדברים – או זהות האדם שנמצא על הכוונת?
גם יונתן חן חוזר לארכיון
חומר נוסף שזוכה למחזור הוא סרטון של יונתן חן נגד הרב שמואל אליהו.
הסרטון מגיע מתוך פרשה משנה שעברה שבמסגרתה התנהל הליך בבית הדין. לאחר ההתפתחויות בבית הדין פתח חן במאבק נגד הרב שמואל אליהו, ובהמשך אף ערך טקס "פולסא דנורא" נגדו.
גם הפרשה הזאת, שאינה חדשה כלל, נשלפת כעת מהארכיון ומופצת מחדש.
מתחקיר בית העלמין – הישר לטיקטוק
אל חומרי העבר הצטרף לאחרונה גם התחקיר שעסק בבית העלמין העתיק בצפת, ובו הועלו טענות על מכירת קברים במזומן ועל התנהלותם של מורשי החתימה.
גם הפרסום הזה הפך לחומר גלם בחשבונות המפרסמים נגד הרב שמואל אליהו.
אלא שכאן כבר מתחילה להתעורר שאלה רחבה יותר: האם מדובר בשלושה חשבונות בלתי תלויים שבמקרה בוחרים שוב ושוב באותם נושאים ובאותה דמות – או שיש מאחורי התופעה הזאת סיפור נוסף?
אותו דפוס - יעד נוסף
הפעילות של "תיק פתוח" לא הסתכמה בפרסומים נגד הרב שמואל אליהו.
העמוד פרסם גם תכנים נגד אתר סקופס. במקביל, מפעיל העמוד הקים חשבונות פיקטיביים נוספים ששימשו לקידום הערוץ ולהרחבת החשיפה לתכניו.
התחקירן ישראל פרידלס פרסם כי מי שעומדים מאחורי העמודים הללו הם תלמידיו של שי צוברי, המכונה "הינוקא".
הפרט הזה מקבל משמעות מיוחדת כאשר חוזרים מספר חודשים לאחור.
התחקיר פורסם – ואז הגיע הרב נקאר לכותרות
לפני מספר חודשים פורסם תחקיר שעסק בשי צוברי. במסגרת התחקיר התראיין גם הרב ראובן נקאר.
לא חלף זמן רב, וגם הרב נקאר עצמו הפך למושא של כתבה ופרסומים נגדו.
העובדות המעניינות לענייננו הן סדר האירועים: הרב נקאר השתתף בתחקיר שעסק בהינוקא, ולאחר מכן הופיעו פרסומים נגדו.
כעת מצטרפים לכך החשבונות החדשים, הפרסומים החוזרים נגד הרב שמואל אליהו, הפרסומים נגד סקופס והפרסום של פרידלס בנוגע לזהות העומדים מאחורי הפעילות.
מי בוחר את המטרות?
בסופו של דבר, הסיפור כאן אינו סרטון כזה או אחר, וגם לא ביקורת נקודתית על הרב שמואל אליהו. השאלה המעניינת יותר היא מי קובע את סדר היום של החשבונות הללו – ומדוע פעם אחר פעם נבחרים אותם יעדים.
עמוד שמבקש לעסוק בביקורת ציבורית רשאי כמובן לבחור במה לעסוק. אלא שכאשר הבחירה הופכת עקבית כל כך, וכאשר גם חומרי עבר נשלפים מן הארכיון בהתאם לאותו קו, קשה שלא לתהות אם מדובר בבחירה עיתונאית מקרית בלבד.
הפער בולט במיוחד כאשר אותם מקורות עצמם משמשים פעם אחת כבסיס לפרסום – ונעלמים כאשר דבריהם מופנים לכיוון אחר.
וזו הנקודה שבה השאלה כבר אינה מה נאמר בכל אחד מהסרטונים, אלא מי בוחר איזה סרטון יקבל חשיפה, נגד מי הוא יופנה – ואיזה סרטון לעולם לא יגיע לעמוד.
האם מדובר במספר יוצרי תוכן שפועלים כל אחד באופן עצמאי והגיעו במקרה לאותם יעדים, או שמא יש כאן קו ברור יותר שמחבר בין הפרסומים?
נשאיר לקוראים לשפוט.
אנחנו נמשיך לעקוב.