התבטאות חריפה של הראשון לציון לשעבר, הרב יצחק יוסף, מעוררת דיון בעקבות דברים שאמר במהלך שיעורו השבועי, בעניין איסור העלייה להר הבית.
במהלך דבריו הביע הרב יוסף את התנגדותו הנחרצת לעלייה להר בזמן הזה, עמדה שבה הוא מחזיק לאורך השנים ובהתאם לפסיקתו של אביו, מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.
אלא שבמהלך השיעור התייחס הרב יוסף גם לגאון הרב דב ליאור שליט"א, רבה לשעבר של קריית ארבע וחברון ומבכירי הפוסקים בציבור הדתי־לאומי, הנמנה עם הרבנים המתירים עלייה לאזורים מסוימים בהר הבית בכפוף לתנאים הלכתיים.
"איזו חוצפה זו?"
"איזו חוצפה זו? כל גדולי הדור אומרים שלא להיכנס להר הבית", אמר הרב יצחק יוסף במהלך השיעור.
הרב מנה שורה של גדולי תורה שהתנגדו לעלייה להר הבית, ובהם הסטייפלר, הרב שך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב עובדיה יוסף והרב משה פיינשטיין.
בהמשך התייחס גם לשר איתמר בן גביר ולעליותיו להר הבית ואמר: "מה אתה עולה להר הבית?"
כאשר הגיע בדבריו לעמדתם של הרבנים המתירים, הזכיר הרב יצחק יוסף את הגאון הרב דב ליאור והתבטא: "אני מכיר את הספרים שלו, הוא לא מגיע לקרסוליים של כל הגדולים שאמרתי".
בהמשך השיעור השתמש הרב יוסף בביטויים חריפים נוספים ביחס לרבנים המתירים את העלייה ואמר: "זה ליגה ג', זה ליגה ב' רבנים".
מחלוקת הלכתית ארוכת שנים
עמדתו של הרב יצחק יוסף משקפת קונצנזוס רחב בקרב גדולי הפוסקים לאורך הדורות, ובניהם אביו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאסרו את העלייה להר באיסור חמור בשל קדושת המקום והחשש מכניסה לשטחים האסורים בטומאה.
מנגד, בקרב שורה של פוסקים בציבור הדתי־לאומי, ובניהם הרב דב ליאור שליט"א, התגבשה עמדה הלכתית המתירה עלייה למתחמים מסוימים בלבד, לאחר טבילה כהלכה ותוך היצמדות למסלולים מוגדרים מראש שאינם מגיעים למקום המקדש.
עשרות שנים של רבנות ופסיקה
מעבר למחלוקת ההלכתית עצמה, נוסח דבריו של הרב יצחק יוסף מעורר דיון בשאלת השיח הראוי בין תלמידי חכמים המחזיקים בעמדות שונות.
הרב דב ליאור כיהן במשך עשרות שנים כרבה של קריית ארבע וחברון וכראש ישיבת ההסדר בקריית ארבע, והשיב לאורך השנים לאלפי שאלות הלכתיות. פסיקותיו התפרסמו בספרי שו"ת וחיבורים תורניים, והוא נחשב לאחד הרבנים הבולטים בציבור הדתי־לאומי.
ניתן לחלוק על פסיקותיו, כפי שגדולי תורה חלקו לאורך הדורות זה על זה בסוגיות הלכתיות רבות. עם זאת, הביטויים שנאמרו בשיעור מעלים את השאלה האם במסגרת מחלוקת הלכתית ראוי להשתמש גם בהגדרות הנוגעות למעמדו התורני של הצד החולק.
מי נחשב "גדול הדור"?
נקודה מרכזית נוספת שעלתה מדברי הרב יצחק יוסף נוגעת למעמדם של "גדולי הדור".
במהלך השיעור הדגיש הרב את הצורך להישען על הכרעתם של גדולי התורה גם כאשר האדם עצמו אינו מבין את מלוא השיקולים ההלכתיים העומדים מאחוריה.
מדובר בתפיסה מוכרת בעולם התורני, המעניקה משקל רב למסורת הפסיקה ולסמכותם של גדולי הפוסקים.
לצד זאת, המקרה הנוכחי מעלה שאלה רחבה יותר: כיצד יש להתייחס למצב שבו תלמיד חכם בעל ניסיון רב ברבנות ובפסיקה מגיע מתוך לימודו למסקנה הלכתית שונה מזו של פוסקים מרכזיים אחרים?
שאלת היחס שבין סמכותם של גדולי הדור לבין האפשרות לקיומן של אסכולות פסיקה שונות מלווה את עולם התורה במשך דורות, והיא רחבה בהרבה מן הוויכוח הנוכחי סביב הר הבית.
אפשר לחלוק – ולשמור על הכבוד
חשוב להדגיש כי הדיון שהתעורר סביב סגנון הדברים אינו מחייב עמדה כלשהי בשאלת העלייה להר הבית.
ניתן לקבל במלואה את העמדה האוסרת, להישען על פסיקתם של מרן הרב עובדיה יוסף, הרב אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך ופוסקים נוספים, ואף לראות בעלייה להר חשש הלכתי חמור - ובמקביל לסבור כי גם תלמידי חכמים המחזיקים בעמדה שונה ראויים לשיח מכבד.
המחלוקת סביב העלייה להר הבית לא החלה בשיעור הנוכחי, וככל הנראה גם לא תסתיים בעקבותיו. מדובר בסוגיה הלכתית מורכבת שבה קיימות מחלוקות משמעותיות בין רבנים ופוסקים.
אולם הדברים שנאמרו מעלים פעם נוספת שאלה שאינה נוגעת רק להר הבית: כיצד מנהלים מחלוקת תורנית חריפה מבלי לפגוע בכבודם של תלמידי חכמים?
אפשר לחלוק מן היסוד. אפשר לדחות פסיקה ולהזהיר את הציבור שלא לנהוג על פיה. אפשר גם לנהל ויכוח הלכתי נוקב.
ובאותה שעה, אפשר לשמור על כבודם של תלמידי החכמים משני צדי המחלוקת.
