מכה קשה ומזעזעת ניחתה אמש על העיר נתניה ועל העולם היהודי כולו: רבי עמוס גואטה זצוק"ל, דמות פלאית של קדושה, פרישות וחסד אינסופי, נרצח באכזריות.
הנתון המטלטל ביותר בפרשה, שמסרב להרפות מהלבבות, הוא זהות הרוצח – אדם פגוע בנפשו, משולי החברה, שרבי עמוס אימץ אל ליבו, האכיל, השקה ותמך בו כלכלית במשך שנים.
בראיון בלעדי ומיוחד לאולפן 'סקופס', מנסה הרה"ג בנימין חותה שליט"א לעכל את גודל האסון ומביא עדויות מכלי ראשון על אדם שחי ונושם תורה, שגופו היה רצוף ייסורים קשים מנשוא, ושכל מהותו הייתה מסירות נפש למען הזולת.
הקשר המצמרר לתנא רבי יהודה בן בבא
את דבריו פתח הרב חותה בתובנה מצמררת שהרעידה את אברכי הכולל הבוקר: "לרבי עמוס גוואטה הייתה הנהגה קבועה במשך שנים ארוכות. מדי יום שישי הוא היה יוצא עם חסידיו לשפרעם, לקברו של התנא רבי יהודה בן בבא, ועושה שם תיקונים ותפילות, כשהם חוזרים ממש עם כניסת השבת. היה לו חיבור רוחני עצום לצדיק הזה.
והנה, הגמרא במסכת סנהדרין מספרת על רבי יהודה בן בבא שנקבו את גופו ככברה בחניתות של האויב. כששומעים כיצד נרצח רבי עמוס באכזריות כזו, הגוף מצטמרר. אני לא אומר חלילה חשבונות שמיים, אין לנו בהם שום הבנה, אבל צירוף מקרים כזה אי אפשר להעלים ממנו עין. שרב יירצח זה נדיר שבנדיר, ושרב יתחבר בדבקות דווקא לצדיק שנרצח כך – זה נדיר שבנדיר. הנסתרות לה' אלוקינו".
"המדינה והמשטרה לא מתמודדות עם האנשים האלו, אז הם מצאו אצלו בית. וזה האדם שרצח אותו, שתבינו את המושגים. זו גזירה שקשה להכיל".
"מתי שאתה נכנס – רק בורא עולם יודע מתי תצא"
הרב חותה מתאר את אהבת התורה הבלתי נתפסת של רבי עמוס, שלקח את המושג "אהבת התורה" לקצה הקיצוני ביותר. "אני בכלל לא תושב נתניה", מספר הרב חותה, "לפני שנים הייתי שם בנופש בבין הזמנים. הגבאים שלו שמעו שאני בעיר וביקשו שאבוא למסור שיעור קצר בין מנחה לערבית. אמרתי לעצמי: נקפוץ ל-15–20 דקות, המשפחה מחכה לי.
הגעתי, והוא ישב על הספה,. כולו עטוף בטליתות, רגלו חבושה על כיסא, סובל מייסורים נוראים שבקושי אפשר להבין איך אדם מחזיק מעמד בחום ובלחות של נתניה. התחלתי לדבר בהלכה. אחרי 20 דקות באתי לסיים, והוא מסמן לי: 'תמשיך כבודו, תמשיך'. אמרתי לו שיש לי משפחה שמחכה. הוא אמר לגבאים שלו: 'תתקשרו לאשתו, תגידו לה שהכל בסדר – והוא ימשיך'. השיעור ההוא נמשך שעתיים וחצי! לא היה לו יום ולא לילה, מבחינתו תורה זה בלי סוף".
הרב חותה נזכר בחיוך מהול בכאב כיצד נאלץ פעם אחת "לברוח" מהמקום ביום העצמאות, לאחר שרבי עמוס סירב לשחרר אותו לשיעורים נוספים ברחבי הארץ: "הייתי ברצף שיעורים של 'בר בי רב' מהצפון לדרום. נכנסתי רק להגיד לו בוקר טוב ולהתברך. איך שהוא ראה אותי, הוא הורה לסגור את ספרי ה'חוק לישראל' וצעק: 'שיעור בהלכה!'. כשראיתי שהזמן עובר ואני עומד לאחר לכל השיעורים בארץ, נאלצתי לבקש מהגבאי שימציא רעיון יצירתי כדי לחלץ אותי משם. קראו לו 'בויה' – שזה אבא בערבית. הוא באמת היה אבא של כולם".
המופת בטיפול נמרץ | דברי התורה שהקפיצו את המדדים
אחד הסיפורים המדהימים ביותר בראיון נוגע לתקופה שבה אושפז רבי עמוס זצ"ל במצב קשה מאוד במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'לניאדו', חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה בשמחת תורה.
"הוא היה מורדם ומונשם, מחוסר הכרה לחלוטין ומחובר למכשירים", משחזר הרב חותה בהתרגשות. "הבן שלו ביקש שאכנס לחדר. אמרתי להם: 'מה הטעם לומר דברי תורה לאדם מורדם ומונשם?'. אבל התחלתי לדבר איתו בהלכות שבת. תוך כדי דיבור אמרתי לו: 'כבוד הרב, אם כבודו שומע אותי, שיעשה תנועה ביד שנדע'.
רבותיי, חבל שזה לא היה מצולם, הגבאי שהיה שם פשוט נכנס להלם – רבי עמוס הרים את יד ימין שלו באוויר! הגבאי אמר לו: 'תברך את הרב חותה', הכנסתי את הראש מתחת ליד שלו והוא בירך אותי. הגבאי בכה ואמר לי: 'שבוע שלם אנחנו פה והמדדים תקועים, שום סימן חיים. נגעת בתורה – הקפצת לו את כל המדדים הרפואיים!'. הוא היה מחובר לתורה בכל נימי נפשו, גם כשהגוף היה מורדם".
לעצור את התזמורת בעיצומה של בר מצווה
הרב חותה מתאר כיצד אהבת התורה הזו כפתה את עצמה על כל אירוע שבו נכח הצדיק. "הוא הזמין אותי לבר מצווה של הנכד שלו באולם באזור עמק חפר. הגיע לשם באמבולנס, עם ספה מיוחדת, בלוני חמצן וציוד רפואי כבד. נכנסתי להגיד לו מזל טוב, ואיך שהוא זיהה אותי הוא סימן בידו: 'לעצור את התזמורת, לעצור את הכל – עכשיו שיעור בהלכה!'.
אמרתי לו: 'רבנו, זה אירוע, בר מצווה'. הוא לא רצה לשמוע. עמדתי שם ומסרתי שיעור בפני מאות החסידים שלו. אחרי 10 דקות באתי לברך את החתן, והוא אומר לי 'לא, תמשיך'. אבי הבן עמד לידי חסר אונים, ואמרתי לו: 'מחילה, אני יודע שזה לא מקובל באולם אירועים, אבל אבא שלך לא נותן לי לזוז'. שלוש פעמים הוא עצר אותי מלהפסיק. זה לא קלישאה, זה אדם שפשוט חי את זה".
הלוויה שאיבדה שליטה | כביש 2 נחסם למשך שעות
האהבה העצומה של הציבור בנתניה לצדיק התפרצה אמש במהלך מסע הלוויה באופן חסר תקדים, שגרם למשטרה לאבד שליטה על האירוע.
"שאלתי איפה ההספדים ואמרו לי שבבית העלמין", מספר הרב חותה. "התוכנית הייתה שהמיטה תעבור דרך הישיבה, יגידו קדיש, ובאחת וחצי לכל המאוחר נגיע לבית העלמין. הגענו לבית העלמין והיו שם אלפים. פתאום העסק הסתבך. מעל אלף איש שחיכו לו ליד הישיבה פשוט סירבו לקבל את רוע הגזירה. הם לא היו מוכנים לשחרר אותו.
האנשים הוציאו את המיטה מהרכב, הרימו אותה על כפיים והחלו לצעוד ברגל. אנשים נשכבו פיזית על הכביש, כביש 2 נחסם לחלוטין, נוצרו פקקי ענק והמשטרה איבדה שליטה. חמש וחצי שעות לקח למיטה להגיע מבית החולים לבית העלמין! הציבור יבין – 90% מההספדים, כולל ההספד שאני נשאתי, נאמרו כשהמיטה בכלל לא הייתה באזור. אנשים פשוט לא יכלו להשלים עם המציאות שהוא הולך ועוזב אותם".
יתומים בלי אבא
את הראיון המטלטל מסיים הרב בנימין חותה בכאב עצום על העתיד הלוט בערפל של מאות הנתמכים והחסידים: "הכאב הגדול, מעבר לאובדן האישי של דמות כזו בדורנו, הוא השאלה מה יהיה על הציבור הזה. האנשים האלו נשארו עכשיו יתומים בלי אבא ובלי רב.
מדובר באנשים שאין להם שום רב אחר בעולם, והם גם לא יחפשו רב אחר. כל היהדות שלהם נשענה אך ורק עליו. אנשים שאת החופות שלהם היו עושים אצלו בבית הכנסת ורק אז הולכים לאולם. ראינו אצלו מחזות של חסד ודבקות שלא ראינו בשום מקום אחר. הדור איבד צדיק יסוד עולם".
יהי זכרו הטהור והקדוש ברוך הוא, וימליץ טוב בעד משפחתו, תלמידיו וכל כלל ישראל, ונזכה לבשורות טובות ולקיום ההבטחה "הקיצו ורננו שוכני עפר" במהרה בימינו, אמן.
