השבוע, ערכה ישיבת בית אל כנס היסטורי תחת הכותרת "ציון במשפט תיפדה – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים". הכנס עסק כולו בציון דרך דרמטי לעולם התורה והמשפט העברי בישראל: החזרת סמכויות השיפוט בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים הממלכתיים בהסכמה, כמעט שני עשורים לאחר שנשללו מהם על ידי בג"ץ בפסק דין "סימא אמיר".
בכנס, שהתקיים בבית המדרש בישיבה, השתתפו גדולי תורה, דיינים ואישי ציבור בכירים. הדוברים שרטטו את הדרך הארוכה לתיקון מה שהגדירו כ"עוול היסטורי" והציבו את האתגר הבא: הנגשת משפט התורה לציבור הרחב.
החזרת הגזלה של בג"ץ | 20 שנה של מאבק משפטי וערכי
את הכנס פתח והנחה הרב יאיר קרטמן, שהציג את הרקע ההיסטורי. במשך עשרות שנים, מאז קום המדינה ואף לפניה, דנו בתי הדין הרבניים בדיני ממונות ואזרחות מכוח חוק הבוררות, כאשר הצדדים חתמו על שטר בוררות מרצון. "כל זה נפסק במכה אחת עם פסק דין 'סימא אמיר' ב-2006, חצי שנה לאחר הגירוש מגוש קטיף," הזכיר בכאב. באותו פסק דין פסל בג"ץ את סמכות בתי הדין לדון כבוררים בטענה לחוסר הסמכה פורמלית בחוק.
כעת, בחסדי שמיים ולאחר מאמצים כבירים של 20 שנה, עבר התיקון לחוק שהובילו חברי הכנסת משה גפני ושמחה רוטמן, בגיבוי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. החוק החדש מאפשר שוב לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כאשר שני הצדדים מסכימים לכך.
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, שזכה לתשואות רבות כ"חתן השמחה", חשף מעל הבמה את מאחורי הקלעים של ההליך המשפטי. "השופטת פרוקצ'יה כתבה בפסק הדין שהבעיה היא אך ורק היעדר סמכות בחוק, וקראה למחוקק להסדיר זאת," אמר רוטמן. "והנה, רגע אחרי שהעברנו את החוק בכנסת, אותה שופטת בדימוס פרסמה מאמר דעה חריף נגד החוק וטענה שהוא חייב להתבטל. פתאום הסמכות היא לא הבעיה. התברר שכל טענת חוסר הסמכות הייתה תירוץ לפגוע במעמד בתי הדין ובמשפט התורה". רוטמן הוסיף כי בבדיקה היסטורית של חוק הבוררות משנות ה-60 גילה כי המודל שעמד לנגד עיני המחוקקים דאז כדוגמה קלאסית לבוררות היה בתי הדין הרבניים.
סמוטריץ': "משפט התורה הוא אלטרנטיבה של צדק, יעילות ומניעת עינוי דין"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קישר בדבריו בין התיקון המשפטי לבין רוח התקופה והמלחמה המתמשכת, אותה הגדיר כ"בירור זהות עמוק של עם ישראל".
סמוטריץ' התייחס לחוק החדש ואמר כי מדובר בהזדמנות להציג לציבור אלטרנטיבה אמיתית למערכת המשפט האזרחית הסובלת מסחבת קשה. "משך אכיפת חוזים במדינת ישראל הוא כמעט כפול מהממוצע במדינות המפותחות – מעל 900 ימים של עינוי דין," תקף שר האוצר. "בתי המשפט הפכו למשחק של עורכי דין ותרגילים פרוצדורליים, מנותקים לחלוטין מהחיים האמיתיים. מול עינוי הדין הזה, יש לנו כעת הזדמנות להראות מערכת שפוסקת ביושר, ביעילות, בשקיפות ובצדק".
הוא הדגיש כי החוק מבוסס על בחירה חופשית מוחלטת ואינו כופה דבר: "ככל שיותר אנשים יטעמו ויפנו לבתי הדין ויקבלו מענה מהיר וישר – כך יבחרו במשפט התורה מרצון".
האתגר ההלכתי של ימינו | "אמת לאמיתו"
ראש ישיבת בית אל, הרה"ג זלמן ברוך מלמד, בירך על החוק אך העלה נקודה אקטואלית וחשובה בנוגע לאחריות הכבדה המוטלת מעתה על כתפי הדיינים. הרב מלמד הסביר את המושג "דין אמת לאמיתו" וטען כי המציאות המודרנית דורשת גמישות והבנה עמוקה של רוח התקופה. "המציאות שלנו כיום שונה לחלוטין מזו שהייתה בזמן המשנה והגמרא," אמר. "דיין שפוסק כיום באופן פורמלי על פי תקנות עבר מבלי להתאים אותן למציאות הנוכחית – אינו דן דין אמת לאמיתו. אם חכמי המשנה היו חיים היום, הם ללא ספק היו מתקנים תקנות אחרות לגמרי". כדוגמה לכך הציג הרב את נושא מזונות הילדים, במצבים בהם האישה מרוויחה משמעותית יותר מהאיש, וציין כי על הדיינים והרבנות הראשית לפעול באומץ וליזום תקנות המתאימות לשכל הישר ולרוח התורה שדרכיה דרכי נועם.
על היבטים אלו הרחיב גם הרב משה מאיר אבינר, ראש כולל דיינות ישיבת בית אל, אשר דיבר על "מהות דיני הממונות על פי התורה" ותפקידו של בית הדין לא רק ככלי לפתרון סכסוכים אלא כמנגנון לתיקון החברה והדרכת הציבור.
הרב אריאל בראלי, רב היישוב בית אל וראש מכון "משפט לעם", דן בשאלת "הגדרת בי"ד קבוע" והסביר את ההבדלים והיתרונות המעשיים וההלכתיים שבין בתי הדין הממלכתיים לבתי הדין הפרטיים הפועלים כיום בשטח.
קריאה לחברי הכנסת | "שחררו אותנו מעולו של בית המשפט"
הרה"ג רצון ערוסי, יו"ר "הליכות עם ישראל", נשיא מכון משה"ה ולשעבר רב העיר קריית אונו, ריגש את הקהל כשסיפר על תחילת הדרך לפני עשרות שנים ועל הקמת הכנסים העולמיים לדיני ממונות.
לצד השמחה על החוק, הרב ערוסי הציב יעד חדש לחברי הכנסת: עצמאות מוחלטת לבתי הדין לדיני ממונות. "היום, גם כשאנו דנים כבוררים, אנו עדיין תלויים באישור של בית המשפט האזרחי לצורך אכיפה בהוצאה לפועל," הסביר. "אני קורא לחברי הכנסת שלנו: שחררו אותנו מעולו של בית המשפט! תנו לבתי הדין לדיני ממונות מעמד עצמאי וסמכות מלאה, עם מערכת ערעור פנימית משלנו, המנוהלת על ידי גדולי התורה".
על המשמעויות המעשיות של החקיקה הרחיב הרב יעקב יקיר, שדן ב"תוקף של פס"ד שיפוטי לפסיקת בתי הדין בדיני ממונות" ובדרך שבה משפיע השינוי על מעמדם של הדיינים בשטח.
את הכנס חתם הדיין הרב משה חביב, ראש ישיבת בית אל בנתניה, אשר דיבר על "העצמאות הנדרשת בדיני הממונות" וציין את האחריות הכבדה המוטלת על מערכת הדיינות להוות מגדלור של צדק ויושרה שימשוך אליו את הציבור באופן טבעי.
סיכום | המהפכה מתחילה מלמטה
הכנס ננעל בתחושת שליחות כבדה ובתקווה גדולה. הדוברים כולם הסכימו כי החוק החדש הוא רק כלי עבודה, וכי המבחן האמיתי עובר כעת אל עולם הישיבות – שצריך להמשיך להעמיק ולפתח את המשפט העברי האקטואלי, ואל הציבור הרחב – שנקרא להצביע ברגליים, לחתום על שטרי בוררות ולתת רוח גבית להשבת משפטי התורה למרכז הבמה הציבורית בישראל.
