מחזה חריג נרשם בצומת פוקס הסמוך לבית אל: על פי מידע שהגיע לסקופס, קבוצת צעירים מבית אל, המזוהים פוליטית עם מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', עמדו בצומת וחילקו פליירים של מפלגת נעם, תוך העברת המסר: ״נעם לישראל – מדינה לפלסטין״.
מאחורי הסיסמה עומד מסר פוליטי: לטענת הפעילים, מפלגת נעם אינה צפויה לעבור את אחוז החסימה, ולכן הקולות שיינתנו לה עלולים שלא להיתרגם למנדטים ולפגוע בסיכוייו של גוש הימין להקים ממשלה.
אלא שבמקום להסתפק בקריאה למצביעי הימין להימנע מהצבעה למפלגה שלטענתם לא תעבור את אחוז החסימה, בחרו הפעילים, על פי המתואר, להשתמש במסר המכוון גם לציבור הערבי, שלפיו דווקא הצבעה למפלגת נעם עשויה להחליש את גוש הימין ולסייע להקמת ממשלת שמאל.
כשמפלגת ימין הופכת לכלי בקמפיין נגד הימין
המסר מזכיר את קמפיין ״ימין או פלסטין״, המזוהה עם הליכוד, שביקש להציג בפני הבוחרים את ההשלכות המדיניות האפשריות של תוצאות הבחירות.
אלא שכאן מדובר במהלך מסוג אחר: צעירים המזוהים עם מפלגה אחת במחנה הלאומי משתמשים בחומרי תעמולה של מפלגה אחרת מאותו מחנה, כדי להמחיש כיצד הצבעה לה עלולה, לטענתם, לסייע דווקא ליריביהם הפוליטיים.
ביקורת על סיכוייה של מפלגה לעבור את אחוז החסימה היא חלק לגיטימי ממערכת בחירות. אולם השימוש בפליירים של נעם והצגת ההצבעה לה כמסלול עקיף להקמת ממשלת שמאל מעלים שאלה ציבורית: האם מדובר בהסברה פוליטית עניינית, או בתרגיל תעמולתי שעלול לפגוע בתדמיתו של המחנה הלאומי כולו?
המטרה מקדשת את האמצעים?
במרכז הביקורת עומדת לא רק השאלה האם התחזית הפוליטית של הפעילים נכונה, אלא גם הדרך שבה בחרו להעביר את המסר.
הניסיון להמחיש לציבור הערבי כי הצבעה למפלגת ימין עשויה לשרת דווקא את מטרות השמאל יכול להתפרש כתרגיל פוליטי שנועד להרתיע מצביעים יהודים מהצבעה לנעם.
עם זאת, יש להבחין בין פנייה פוליטית לציבור הערבי לבין שיתוף פעולה עם גורמים עוינים. האם ראוי להשתמש במסרים המכוונים ליריביו הפוליטיים של המחנה הלאומי כדי לפגוע במפלגה אחרת המזוהה עמו?
גם אם המטרה המוצהרת היא למנוע אובדן קולות לגוש הימין, ראוי לשאול האם המחיר התדמיתי של מהלך כזה אינו גבוה מן התועלת הפוליטית שהוא מבקש להשיג.
דווקא עכשיו, כשהמאבק על ציר ולרשטיין בעיצומו, למיקום המחאה יש משמעות נוספת.
בימים אלו מתנהל מאבק ציבורי לחידוש התנועה היהודית בציר ולרשטיין, המחבר בין אזור בית אל למערב בנימין. לאחרונה אף התקיימו באזור צעדה ותפילת שחרית המונית, בקריאה לפתיחת הציר לתנועת ישראלים.
דווקא בתקופה שבה פעילים ותושבים פועלים לחיזוק הנוכחות היהודית באזור ולהסרת מגבלות התנועה, מתעוררת ביקורת על הפיכתו של אותו מרחב לזירה של מאבק פוליטי פנימי בין מפלגות המחנה הלאומי.
אין בכך כדי לשלול את זכותם של הפעילים למחות או להביע עמדה פוליטית, אולם יש מקום לתהות על סדרי העדיפויות ועל המסר הציבורי המשתקף מן הפעילות.
מי עומד מאחורי הקמפיין?
שאלה נוספת נוגעת לזהותם של מארגני הפעילות.
על פי המידע שהגיע לסקופס, מדובר בקבוצת צעירים מבית אל המזוהים עם מפלגת הציונות הדתית. עם זאת, עצם הזיהוי הפוליטי אינו מעיד כי הפעילות התקיימה בהוראת המפלגה או בידיעת הנהגתה.
יש לברר האם מדובר ביוזמה עצמאית של צעירים, בפעילות של מטה פוליטי מקומי או במהלך מאורגן מטעם גורם מפלגתי.
מאבק על קולות או מאבק על הדרך?
המאבק על כל קול בבחירות הוא טבעי, ובמיוחד במערכת פוליטית שבה אחוז החסימה עשוי להשפיע על חלוקת המנדטים ועל האפשרות להקים ממשלה. אולם לצד המאבק על התוצאה, קיימת גם אחריות לדרך שבה מתנהל הוויכוח.
אפשר להתנגד למפלגת נעם, לחלוק על דרכה ואף לטעון שהצבעה עבורה מסכנת את גוש הימין. אך כאשר המאבק מתנהל באמצעות מסרים שנועדו ליצור זיקה בין הצבעה למפלגת ימין לבין הקמת ממשלת שמאל, ראוי לבחון היטב את משמעותם ואת השלכותיהם.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק איזו מפלגה תרוויח או תפסיד כמה אלפי קולות, אלא איזה מסר מעביר המחנה הלאומי לציבור כאשר המאבקים הפנימיים בתוכו מתנהלים בדרך הזאת.
פרסום נוסף בדרך?
לסקופס נודע כי בשעות הקרובות צפויים הפעילים לפרסם סרטון ובו תיעודים מהפעילות בצומת פוקס, תוך הדגשת המסר: ״נעם לישראל – מדינה לפלסטין״. על פי המידע שהגיע לידינו, הסרטון צפוי להציג את חלוקת הפליירים ואת המסר הפוליטי העומד מאחורי המהלך. בשלב זה טרם פורסם הסרטון, ולא ברור מה בדיוק ייכלל בו.
